החלטה בתיק ב"ש 5019/05

כללי

1.        בת"פ 3120/02 מתנהל אישום פלילי כנגד חמישה נאשמים, הם המשיבים מס' 2-6, בנוגע לאירוע הידוע כ"אסון וורסאי", אשר התרחש ביום 24.05.01, עת קרסה רצפתו של אולם השמחות וורסאי, ורבים מן האורחים שנכחו במקום נפגעו. חלקם נהרגו וחלקם נפצעו. שמיעת התיק הפלילי טרם הסתיימה. בקרוב אמורה להסתיים פרשת הראיות, ולאחר מכן יסכמו באי-כוח הצדדים את טענותיהם. מדובר בתיק רחב היקף, שעד כה התקבלו בו מאות מוצגים מטעם התביעה וההגנה והוקלדו מעל ל-6,500 עמודי פרוטוקול.

2.        המבקשים בב"ש 5033/05 הם התובעים בת"א 6012/04, שהיא תביעה אזרחית אשר הוגשה על-ידי חלק מהנפגעים באירוע. המבקשת בב"ש 5019/05 היא הנתבעת מס' 25 באותה תובענה.

הבקשה

3.        המבקשים עותרים לאפשר להם לעיין בכל החומר המצוי בת"פ 3120/02 ולקבל לידיהם העתק ממנו, בין אם על-ידי צילומו ובין אם על-ידי קבלת חומר סרוק על גבי תקליטור. לטענתם, החומר המצוי בתיק הפלילי יכול לסייע להם במסגרת ניהול התיק האזרחי, זאת בין אם על-ידי שימוש במסמכים אשר הוגשו במסגרת ההליך הפלילי, במטרה לחסוך בזמן ולייעל את ההליכים בתיק האזרחי; ובין אם יהיה במסמכים ובפרוטוקולים כדי לסייע לצד לתמוך בטענותיו (טענת המבקשת בב"ש 5019/05).

עמדת המשיבים לבקשה

4.        המאשימה הודיעה כי היא אינה מתנגדת לבקשה. כמוה גם נאשמים 1, 3 ו-5, אם כי הנאשם 1 ביקש לסייג את הרשות שתינתן, בכך שלא יהיה בדבר כדי לפגוע בזכותם של הצדדים בת"פ 3120/02 לעיין בעצמם בתיק המוצגים, לשם ההכנות לקראת הסיכומים.

5.        נאשמים 2 ו-4 מתנגדים לבקשה. בא-כוח נאשם מס' 4 לא מסר את נימוקיו. לטענת באי-כוח נאשם מס' 2, חשיפה של החומר המצוי בתיק עלולה לגרום לשיבוש הליכי משפט ולתיאום עדויות מצידם של עדים, אשר טרם העידו בתיק הפלילי ובכך לפגוע בזכויותיהם של הנאשמים. נאשם מס' 2 סבור, כי נוכח העובדה שההליכים בתיק האזרחי מצויים עדיין בשלבים מקדמיים בלבד, ומנגד לכך שלב הבאת הראיות בתיק הפלילי קרוב ביותר לקראת סיומו - לא יגרם כל עיכוב משמעותי בשמיעת התיק האזרחי, אם יוחלט על חשיפת החומר בתיק הפלילי רק לאחר מתן הכרעת הדין או לכל הפחות, לאחר סיומו של שלב הבאת הראיות. מכיוון שכך, יש להעדיף בשלב זה את האינטרס המגן על זכויותיהם של הנאשמים, על-פני התועלת היכולה לצמוח למבקשים מחשיפת החומר המצוי בתיק הפלילי.

דיון

6.        סוגית העיון בתיקי בתי המשפט על-ידי מי שאיננו בעל-דין, מוסדרת כיום בסעיף 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003. נקודת המוצא היא, כי יש לאפשר את העיון בתיק כל עוד לא נאסר הדבר על-פי הדין (סעיף 4(א) לתקנות). גישה זו מתבססת על עקרון פומביות הדיון וחופש המידע. בהעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש אפוא לאפשר את העיון (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פורסם בתקדין).

           סעיף 4(ד) לתקנות מפרט את השיקולים שאותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשת העיון:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

           באשר להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בנוגע להסדרי העיון, נקבע בסעיף 4(ו)לתקנות האמורות כדלקמן:

"החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".